ב- 29 במרץ הגיעו סין וברזיל באופן רשמי להסכם לפיה מטבע מקומי יכול לשמש להסדר בסחר חוץ. על פי ההסכם, כאשר שתי המדינות מנהלות סחר, הן יכולות להשתמש במטבע מקומי לצורך הסדר, כלומר, ניתן להחליף ישירות את היואן הסיני והריאלי, והדולר האמריקני כבר לא משמש בהכרח כמטבע הביניים. בנוסף, הסכם זה אינו חובה ועדיין ניתן ליישב אותו באמצעות ארה"ב במהלך תהליך המסחר.
אם הסחר בין סין לפקיסטן לא צריך להיות מיושב על ידי ארצות הברית, הימנע מ"קצירה "על ידי ארצות הברית; עסקי היבוא והייצוא הושפעו זה מכבר משערי חליפין, והסכם זה מפחית את התלות בארצות הברית, שיכולה להימנע במידה מסוימת בסיכונים פיננסיים חיצוניים, ובמיוחד מהסיכונים בשער החליפין. הסדר במטבע מקומי בין סין לפקיסטן יפחית בהכרח את עלויות חברות העיסה, ובכך יקדם את הנוחות של מסחר בעיסת דו צדדית.
להסכם זה יש השפעה מסוימת של זרימה. ברזיל היא הכלכלה הגדולה ביותר באמריקה הלטינית, ועבור מדינות אחרות באמריקה הלטינית, הדבר לא רק משפר את השפעת הרנמינבי באזור, אלא גם מאפשר סחר עיסת בין סין לאמריקה הלטינית.
זמן הודעה: אפריל -07-2023